חג שמח! האמנם?

חג שמח! האמנם???

חברים וחברות יקרים תרשו לי לשאול אתכם שאלה לא קונבנציונלית, סבבה? וזה חשוב אז תקראו עד הסוף בבקשה.

בימים הקרובים סביר להניח שכל פרידה שלכם מבנאדם כלשהו תסתיים בצמד המילים "חג שמח"! 

סביר להניח גם שתתקשרו במיוחד לאנשים מסוימים רק בשביל לאחל להם "חג שמח"!

ולכל הפחות תשלחו הודעה (מקורית או ממוחזרת) בה תברכו את אנשי הקשר שלכם בברכת "חג שמח"!

ואני שואל אתכם....

למה? למה צריך לברך או לאחל שיהיה החג שמח?! הרי זה חג, הוא כשלעצמו חגיגה. הוא במהותו שמחה. אז למה הוא צריך את תוספת המילה "שמח"?

תרשו לי להסביר:  מכירים את הביטוי "השמש זורחת"? מיותר. וכי יש לשמש מצב בו היא כבויה או סתם לא זורחת??? נחזור לענייננו.

חג אינו מלשון חגיגה אלא לשון מחוג. כלומר זמן שבא במחזוריות מפעם לפעם ומציין אירוע כלשהו. גם אם יש בו סיבה מיוחדת לשמוח אין זה אומר שכולם יתחברו לסיבה הזו וישמחו...

למה אני חופר לכם? 

כי זה חשוב שנהיה אקסטרא רגישים לסביבה לקראת החג ונחשוב על הסובבים אותנו שלא כל כך מצליחים למצוא את החיבור ל'שמחה' של החג.

כאלו שהמפגש שלהם עם המשפחה מזכיר להם שהם עדיין רווקים וכמה חבל שהם יושבים בשולחן הסדר לבד... והמתוחכמים יותר מברכים אותם ש'יזכו לצאת מהמצרים' שלהם השנה... 

(נכון, יש גם סיבות אחרות שאנשים לא שמחים אבל אני מתמקד כאן בנושא הזוגיות).

ויש כאלו שבדיוק סיימו מערכת זוגית ומגיעים לשולחן החג גרושים/פרודים וכדו' ללא הילדים או עם חלקם וכל מיני סיפורים...

אז החג הוא לא תמיד קטע שמח ולכן אני קורא לכולנו להיות אקסטרא רגישים ובאמת לאחל מכל הלב לא רק כי ככה אומרים אלא באמת שיהיה לכולנו חג שמח, שנדע לראות ולמצוא את הדברים הטובים שיש לנו גם אם הם שונים מעט ממה שהסביבה הקרובה מצפה או מאחלת לנו ונאחל בעיקר לעצמנו שנהיה שמחים ושלמים עם מה שיש לנו וככה יהיה לנו באמת 'חג שמח'! באהבה.